אחד הגורמים המפגישים אותי עם הורים רבים הוא תחושת אחריות ומחויבות להתפתחותם הרגשית והחברתית של ילדיהם. מקצתם חשים דאגה עמוקה ואף חוסר אונים נוכח התנהגותם הלא נאותה של ילדיהם, בבית ו/או בבית הספר. רבים אחרים מתארים כי הילדים "מוציאים אותם מן הכלים" ולפעמים הם "מתפוצצים" ומאבדים את שליטתם העצמית מעצמת הכעס שהם חשים. כשהם נרגעים הם חשים מתוסכלים, ממורמרים ומבוישים מעצמם. לא אחת משפיעים המתחים בבית אף על תחומי חיים נוספים ופוגמים במערכות אחרות בחיי ההורים כמו בעבודה, או בחברה. כמו כן רגשות התסכול והבושה כלפי התנהלותם עם הילדים מעודדים מריבות בין בני הזוג, האשמות הדדיות ואף התקת מוקד הסכסוך אל הזוגיות.

בעבר היו מטפלים שהעניקו טיפול לילדים בלבד, ואילו את ההורים הניחו בצד ובלבד שלא יפריעו לטיפול. היו הורים שהרגישו בנוח להביא את הילד ל"תיקון" כמו את המכונית למוסך, אך אחרים הבינו שהטיפול בילדים חייב לכלול גם אותם כדי להעניק להם תובנות וכלים שיעזרו להם לסייע לילדיהם. בחלוף השנים, עם ביסוסן של תיאוריות המסבירות את עולמם הרגשי של המבוגרים ואת השפעתה של ההורות עליהם, הלכה והתחזקה הגישה כי הטיפול בילדים צריך לכלול גם התייחסות אישית להוריהם ולקשרים שלהם עם ילדיהם.

"הטיפול ההורי" (Parental Therapy) נועד לעזור להורים החווים מצבי קושי לפתח תהליך הורי חיובי. "טיפול הורי" זה עשוי לשפר את התנהגותם של הילדים ובד בבד לחזק את משאביהם הפנימיים של ההורים לכונן קשרים בריאים וחיוביים עם ילדיהם. הסטת זרקור הטיפול אל קשרי הגומלין בתוך המשפחה מסייעת להורים ולילדים להשתחרר מתחושה של כישלון אישי, אשמה או בושה ולהתמקד בעיקר, שהוא שיפור וקידום מערכות היחסים ביניהם. טיפול משולב זה מרחיב את יכולותיהם ההוריות של ההורים כלפי ילדים שונים, בגילאים ובמצבים מגוונים.

חלק מההורים הפונים לעזרה עם ילדיהם חווים חוויית כישלון בהורות. הורים רבים תופסים את תפקיד ההורה כתפקיד "טבעי" שהאדם נולד עמו, או שהאדם לומד במהלך התפתחותו כיצד לתפקד נכון מול כל אחד מילדיו. לכן רבים שואלים: "כיצד הצליחו אבותינו לגדל את ילדיהם ואילו אנחנו נכשלים בתחום זה"?

תשובתי לשאלה זו נחלקת לשניים. ראשית, אינני בטוחה ביחס לנכונות הידע ההיסטורי. סביר שההצלחה בגידול הילדים לא הייתה נחלתם של כל "אבותינו" והיו כאלה שהצליחו פחות. שנית, תפקיד ההורות בימינו הפך לחוויה מורכבת הנתקלת בקשיים רבים לנוכח המציאות הסובבת ופיתוח הקריירה האישית של ההורים. הורות מיטיבה דורשת השקעה רגשית, מחשבתית והתנהגותית אינטנסיבית עם אחריות ותובענות ללא הפוגה. לא אחת מושפעת ההורות בימינו מן המסרים התקשורתיים, הסביבה התרבותית והשינויים המהירים המתרחשים תדיר, הגורמים לבלבול בקרב ההורים. מצד אחד הם חותרים לחנך את ילדיהם להתנהג על פי אמות מידה חיוביות בעיניהם, ומצד שני הם נתבעים על ידי העולם הסובב אותם להיות רגישים לצרכי הילדים ולאפשר להם ביטוי אישי ומימוש עצמי. לעתים קרובות הורים מתקשים לראות את עצמם כמובילים את ילדיהם בדרך נכונה אשר תבטיח את הצלחתם בעולמנו התחרותי והמוחצן. הם חוששים להיחשב כמיושנים וכלא רלוונטיים, אשר תגובותיהם האינטואטיביות עשויות לגרום נזקים ואפילו לאבד את הקשר עם ילדיהם.

לפעמים אנשים באים לטיפול עקב שינוי משמעותי בחייהם כמו גירושין. במקרים אלה יכלול הטיפול ההורי בנוסף לאמור לעיל גם את חשיפת משאבי המשפחה בתנאים החדשים שנוצרו ואת אופני השימוש בהם על ידי ההורים הגרושים.

לא אחת תורם הטיפול ההורי בגילוי דינמיקה משפחתית אשר עוברת מדור לדור. חשיפת דפוסים הוריים אלה ומודעות להם מאפשרת להורים לברר אם הרגלים אלה משרתים את טובת המשפחה, ובו זמנית לבחון אם ראוי לאמצם או לדחותם.